סביבות 11 בלילה. אני יושבת במסעדה עם חברות לפני בילוי של יום שישי. טלפון מחברה אחרת. אני עונה בלי להסס והיא אומרת לי בקול מפוחד, מפחדת מהתגובה שלי "יש לו חברה?". אני נכנסת לפייסבוק ומגלה בדרך הכי נוראית שיש שהוא בגד בי- הוא עם מישהי אחרת. והוא אפילו לא טרח להיפרד ממני.
את הפוסט הזה קשה לי לכתוב, אתה יודע. אני לא מוצאת את מלים מספיק עוצמתיות כדי לתאר לך כמה פגעת בי. אתה בגדת בי. אתה ניצלת אותי. אתה שברת אותי. אני לא יודעת מה יותר פוגע בי, עצם הבגידה או עצם זה שאני האחרונה לגלות. מסתבר שכולם ידעו, חוץ ממני. טיפשה.
קל לי מאוד להאשים את עצמי כרגע, לטעון שהיא חייבת להיות יותר יפה, יותר חכמה, יותר מצחיקה ממני- הרי הלכת איתה. אבל אתה יודע, יש לי חברים מספיק תומכים כדי להחזיר אותי לקרקע ולהזכיר לי שזו לא אני שלא טובה מספיק. זה אתה. אתה בגדת וזה מעיד עליך הכל. אתה לא מסוגל להביא את עצמך לסיפוק, כי הדשא של השכן תמיד יהיה ירוק יותר בעיניך. אז אתה עובר מאחת לאחת, ממיטה למיטה, מנסה לכבוש עוד יעד וחש סיפוק אדיר לראות מה יש בכוחך לעשות. זה בטח מרגיש כל כך טוב לפגוע במי שאוהבת אותך, נכון? זה בטח מאוד מספק לדעת שאתה משאיר צלקות בלבבות של אחרות. אבל בסופו של דבר אני פשוט מרחמת עליך, כי אתה רודף אחרי משהו שלא תשיג לעולם.
אני זוכרת את כל הפעמים שבהם שכבנו יחד במיטה, מחובקים. הרגשתי הכי מוגנת בעולם, הכי בטוחה וחסינה. לא ידעתי שהפגיעה האמיתית לא תבוא מבחוץ, היא תבוא מהחומה האיתנה שעד לפני מספר שעות הרגשתי מוגנת בצילה. לא ידעתי שכל המחוות האלו היו רק העמדת פנים.
תן לי לגלות לך משהו, אתה צפוי. מאוד צפוי. אבל המשחק שלך הוא כל כך אמין, אפילו אני נפלתי בקסמיו. אני יודעת שזה לא אישי, אתה רגיל לזה. אבל אני אשקר אם אגיד שלא כואב לי כרגע.
קשה לי לחשוב כרגע. כל מחשבה פשוט קורעת אותי מבפנים. אני חושבת על כמה הייתי טיפשה ועיוורת, ואיך זה קרה לי. אני חושבת על כמה טוב לך עכשיו. אני חושבת על כמה כואב לי. חשבתי שבגידות קורות רק בסיפורים, שזו דרמה לא אמיתית. אבל אתה גרמת לי לחוות את הדרמה הזאת על בשרי.
אתה יודע, אני זוכרת שבתחילת הקשר תמיד אמרתי לך כמה אני מפחדת להיות עוד שם ברשימה, שלא יהיה לי ייחוד. אתה זוכר מה אמרת לי? אתה אמרת לי שאני צריכה ללמוד לסמוך עליך. חה, כמה אירוני. אתה הולך להיות הסיבה שבגללה אני לא אוכל יותר לסמוך על אף אחד.
אתה יודע שאני לא מאמינה בכלום, אני סקפטית לגבי הכל. זה אחד הדברים שהכי שנאת אצלי, לא?
בכל מקרה, יש רק דבר אחד שאני מאמינה בו- הוגנות. אתה יכול לקרוא לזה קארמה. What goes around comes around . אני יודעת שהכל יחזור אליך, במוקדם או במאוחר. אתה תלמד בדיוק כמוני כמה מסוכנת היא אהבה וכמה קשה לבטוח באחרים. אתה תקבל את המנה שלך, ואז אולי תבין מה אני עוברת. בינתיים, אל תנסה לשקר ולהגיד שאתה מבין. כי אתה לא.
ואתה, איפה אתה בכל התמונה? אתה איתה כרגע, מתעלם מההודעה ששלחתי לך, כרגיל. אין לך אפילו את האומץ להתעמת איתי, וזה אומר הכל.
את התקופה האחרונה בזבזתי בנסיונות שווא להבין איפה אני טועה, מה אני יכולה לשפר, מה אני עושה לא בסדר. חבל שעשיתי את זה. הכתובת היתה על הקיר ואני בחרתי להתעלם ממנה. הרי ידעת טוב מאוד לסנוור אותי ולהרגיע אותי במלים יפות. חבל שלא היתה להן משמעות. אני בספק אם אי פעם הבנת את המשמעות שלהן בעצמך. המלים האלה משכנעות אותי לא לאהוב יותר לעולם.
הדבר האחרון שנותר לי לומר הוא ששקר הוא לא התשובה. בגידה היא לא המענה. אם אתה אוהב מישהו, דע לשחרר אותו. אל תכלא אותו בכלא אהבה דמיוני, זה רק יענה אותו יותר. ואם אתה לא מאושר, קום ולך, אל תבגוד. תשמור על הכבוד האחרון שהיה לך בעיני האחר.
אולי ייקח לי זמן, אבל אני אתאושש. ואולי ייקח לי אפילו הרבה זמן, אבל אני אמצא את הסיפור הנכון בשבילי. אני אמצא משהו אמיתי. ואתה? אתה תמשיך לעבור ממיטה למיטה, לא תמצא אמת. תמצא סיפוקים רגעיים. אני נפגעתי, אבל אתה הפסדת.


